פסק דין
ענייננו בעתירה ובבקשה לצו ביניים בה התבקש בית המשפט לצוות על המשיבה 1- הוועדה המקומית לתכנון ובניה ת"א (להלן:"הוועדה המקומית"), לנקוט בכל הצעדים המתחייבים למניעת פעולות שיביאו להפסקה מיידית של עבודות הבנייה וההכנה לשימוש אסור במקרקעין ובמבנה, להקמתו והפעלתו של סופרמרקט. כל זאת ללא היתר בנייה כחוק ותוך עשיית שימוש במקרקעין בניגוד לתוכנית מפורטת המתירה במקום שימוש למשרדים ללא קבלת קהל בלבד.
העותרת טוענת כי במקום מתבצעות על ידי המשיבות 2 ו-3 עבודות בנייה הטעונות היתר, וכי הוועדה המקומית עוצמת עיניה ומתעלמת מעבודות אלה, הגם שברור שהעבודות מהוות הכנה מוצהרת לביצוע שימוש במבנה, הסמוך למבנה העותרת, לסופרמרקט בשטח של כ-1500 מ"ר.
בד בבד הוגשה בקשה לצו ביניים להריסה מיידית והפסקת עבודות הבנייה המתבצעות במקרקעין.
בהחלטת כב' השופט ורדי מיום 5.12.11 נקבע, בין היתר, כי: "..2. מעבר לשיהוי הקיים לכאורה בהגשת הבקשה, גם לגוף העניין, לכאורה מדובר בעבודות שיפוץ פנימי שאינן דורשות היתר בנייה, כאשר, באם תוגש וכאשר תוגש בקשה על ידי המשיבות 2-3 להיתר לשימוש חורג במבנה, במקום השימוש הקיים כיום למרכזת טלפון, תידון בקשה זו לגופה במוסדות התכנון, שהחלטתן בעניין זה תוכל לעמוד לביקורת, כאשר בשלב זה מדובר לכאורה בבקשה מוקדמת, שכן טרם הגיע שלב זה כלל, לא מבוצעת פעילות עסקית בנכס, וחזקה על רשויות התכנון, שבמידת הצורך ואם יגיע השלב יפעלו לביצוע אכיפה בדרך זו או אחרת, שאין מקום להקדים את המאוחר ולבחנה בשלב זה".
בתשובתה טוענת הוועדה המקומית כי מעבר לשיהוי שבהגשת העתירה, העתירה נעדרת עילה מנהלית. העתירה אינה מצביעה על החלטה של הוועדה המקומית שכנגדה היא מוגשת, וכן אין היא בסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים שכן עניינה של העתירה לא נכלל בסעיף 10 לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 .
עוד נטען כי העתירה מכוונת כנגד הפעלת שיקול דעתה של הוועדה המקומית הנתון לה בהפעלות סמכות האכיפה.
עוד נטען כי העתירה נעדרת עילה ומוקדמת.
בדיון שהתקיים בפני ביום 13.2.12, חזרה העותרת והדגישה כי מדובר בכשל באכיפת חוקי התכנון והבניה של הועדה המקומית. במקום מתבצע שימוש חורג שלא הותר. אמנם אין עדיין פעילות עסקית במקום ואולם בכוונת המשיבות 2-3 לפתוח בימים הקרובים את סניף הסופרמרקט האמור.
ב"כ המשיבות 2-3 הצהיר כי המשיבות 2 ו-3 פועלות על פי הוראות החוק . המשיבות פועלות לקבלת רישיון עסק על פי דין וכן לקבלת אישורי משרד הבריאות, כיבוי אש ויועץ בטיחות. בד בבד הוגשה בקשה לשימוש חורג הנדרש על פי הדין.
באת כוח המשיבה 1 הצהירה כי הועדה המקומית פועלת ותפעל על פי החוק, וכי רישיון העסק על פי חוק רישוי עסקים יינתן רק לאחר קבלת אישור הוועדה המקומית שניתן לאשר היתר לשימוש חורג ולהפעלת סופרמרקט במקום.
לאחר שקראתי את כתבי הטענות ושמעתי את הצדדים ואת הצהרת המשיבה 1 כי היא פועלת ותפעל על פי החוק, יש מקום לדחיית העתירה, וזאת בשל מספר עילות אשר די בכל אחת מהן לדחייתה.
העתירה נעדרת עילה מנהלית. הסופרמרקט אינו עובד ואינו פתוח לקהל הרחב. המשיבות 2-3 פעלו ופועלות לקבלת ההיתרים והרישיונות הנדרשים להפעלת המקום כסופרמרקט, הן מבחינה תכנונית והן מבחינת רישוי עסקים. כידוע מדובר בהליך ארוך ומורכב המערב מספר רק של גורמים.
בנוסף, כל עבודות הבנייה שבוצעו בנכס עד כה, הן על פי הצהרת המשיבות 2 ו-3 והן על פי הודעת הועדה המקומית המסתמכת על ביקורות שנעשו במקום, הינן בגדר שינוי ושיפוץ פנימי שאינו טעון היתר. לפיכך, טרם נתקבלה כל החלטה של הוועדה המקומית שהעותר יכול לעתור כנגדה.
טענתו הכללית של העותר לפיה הוועדה המקומית אינה אוכפת את דיני התכנון והבנייה על המשיבות 2 ו-3 היא טענה מוקדמת בשלב זה.
די לי בהצהרת הוועדה המקומית כי היא פועלת ותפעל על פי החוק ובית המשפט אינו נדרש להצהרות, אותן ביקש העותר במהלך הדיון, כי יש לחייב את הועדה המקומית לאכיפה מיידית אשר תחול גם על פעולות ההכנה המתנהלות במקום ותמנע את פתיחת העסק טרם קבלת מכלול ההיתרים הנדרשים. בית משפט זה אינו מורה לרשויות התכנון כיצד להפעיל את סמכויות האכיפה הנתונה להן, ואת שיקול הדעת המוקנה להן על פי חוק. "תפקידו של בית-המשפט בתחום זה מוגבל. הוא אינו אמור לבוא במקום הרשות המוסמכת ולקבוע בעבורה תוכנית פעולה לאכיפת החוק. הוא גם לא ייתן הצהרה כללית ומופשטת, כפי שהעותרת מבקשת, שחובה על הרשות המוסמכת לאכוף את החוק...בית-המשפט כרגיל, אינו מוסמך לבצע אלא לבקר. הוא מבקר אם אין פגם משפטי במעשה או במחדל של הרשות המוסמכת...כמו כן בית המשפט אמור לבקר אם אכיפת החוק מתבצעת על ידי הרשות המוסמכת באופן בררני (סלקטיבי), על יסוד שיקולים זרים...אך העובדה שהאכיפה אינה מלאה אינה אומרת שהאכיפה, כפי שהיא כיום, לוקה בפגם משפטי המצדיק התערבותו של בית המשפט." (בג"צ 551/99 שקם בע"מ נ' מנהל המכס והמע"מ, פ"ד נד (1) 112, 125-6(2000)).
כך גם החליט כבוד השופט ורדי בהחלטתו בעניין צו הביניים, כאמור לעיל.
משהוגשה הבקשה בהתאם להצהרת המשיבות 2-3, הן למידע מוקדם והן למתן היתר לשימוש חורג, יש להמתין להחלטת הרשויות המוסמכות בבקשות, כי אז ניתן יהיה לתקוף החלטות אלה, במידת הצורך. לפיכך עסקינן בעתירה שהוגשה טרם זמנה.
למעלה מן הנדרש נציין כי הסעדים המתבקשים במסגרת העתירה להורות לוועדה המקומית להפעיל את סמכותה ולהוציא צווים מכוח סעיפים 238א; 224; 204(א); ו-246 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 אינם בסמכותו העניינית של בית משפט זה, שכן הם מצויים כולם בפרק י' לחוק שהוחרג מפורשות בהוראת סעיף 5 לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 ובהוראת סעיף 10 לתוספת הראשונה בו.
אשר על כן העתירה נדחית בזאת.